תערוכת ״חרכים״ נולדה מתוך הקשבה, שיחות שקיימה האומנית שירה עדן עם לוחמי מילואים שהיו בקו החזית הפיזי והרגשי. התערוכה איננה תיעוד של הסיפורים, אלא ניסיון לאחוז את המטען הבלתי נראה שנותר בין המשפטים ובשתיקות הארוכות. דרך הציור נפתח עבור הצופה חרך דרכו ניתן לחוש ולראות את אותו חומר דחוס – המשא שנושאים הלוחמים הללו בגוף ובנפש מאז השבעה אוקטובר. 

"חרכים" איננה תערוכה פוליטית. זו הזמנה להרגיש, להזדהות, ולעבד יחד את מה שהחברה שלנו נושאת מתחת לפני השטח. התערוכה מבקשת ליצור מרחב רגשי, מקום של הקשבה אנושית וכנה לשבר האישי והקולקטיבי, אך לא מוותרת גם על נקודות האור והתקווה אותן ניתן לזהות בין החרכים.
ציטוט מודגש "כששוחחתי עם לוחמי המילואים הבנתי שברגע הזה שהם עוברים משם לכאן, מהלחימה לחיי יום יום "רגילים" כביכול, יש פער. ההקשבה שלי כיוצרת לסיפור שלהם, הפכה את הדבר הזה, הפער שחי מתחת למילים, לציורים."